מאת: לוין קיפניס איירה: פזית מלר-דושי
גילאים: 2-4 / זמן הקראה: 7 דקות
תקציר
בית. ילד. גשם. מטריה. חברים. שמש. גן
רקע היסטורי
לוין קיפניס הוא מאבות המזון של ספרי הילדים בארץ. הבנאדם כתב בערך 100 כאלה, לא מעט מהם הפכו ללהיטים. למעשה, הוא כמעט היחיד שספרים שלו מדורגים בבילבורד ברצף משנות ה-60. אפילו הרולינג סטונס לא הצליחו ככה.
ב-1964 הוציא קיפניס גם את ‘המטריה של אבא’ וגם את ‘אליעזר והגזר’, שזה מטורף כמעט כמו 1994 של ג’ים קארי, השנה בה יצאו ׳אייס ונטורה׳, ׳טיפשים בלי הפסקה׳ ו׳המסכה׳.
בחודש הבא יעלה בנטפליקס דוקו על אנשים שגם השם הפרטי שלהם הוא שם משפחה. נכדיו של קיפניס משתתפים.
פוליטיקלי קורא
אף אחד כבר לא שולח את הילדים לבד לגן. גם לא בקיבוץ (אני מניח). פעם זה היה מקובל והרבה ספרים נכתבו ככה, היום תמיד יש את ההורה המלווה גם אם זה מהצד כמו ב’שבלול בצנצנת’ של רינת הופר למשל. כך שהספר לא לגמרי עומד בסטנדרטים הללו.
מצד שני, טל, שקוראים לו טל-תלתל הוא ילד שאפשר ללמוד ממנו הרבה – הוא עצמאי, מלא בביטחון עצמי, יוזם, לא חושש מהגשם, נדיב כמובן, ממש הילד של כולנו.
זה מצחיק אותי
בגדול, אין כאן יותר מידי צחוקים, רק למתקדמים: טל-תלתל תמיד מזכיר לי את מייג׳ור מייג׳ור מייג׳ור מייג׳ור האגדי מ׳מלכוד 22׳. אם אתם בטעות לא מכירים רוצו לקרוא. לא לילדים שלכם! לקרוא, ספר למבוגרים. זוכרים את האופציה הזו? היא עדיין קיימת!
ולמסקנות
עוד לא נוצר ספר ילדים שמתחיל עם גשם ולא מסתיים בריקודים כשהשמש יוצאת וכולם שמחים. שזה קצת מוזר כי גשם זה טוב, אז למה כולם שמחים רק כשהשמש יוצאת?
אניווי, הספר חביב בהחלט, כמו שכתבתי למעלה לגיבור הספר יש לא מעט תכונות חיוביות. מה אכפת לכם? אתם צריכים כמה ספרים עונתיים כאלה בבית, להלהיב אותם על החורף, אבל שימו לב, לא להלהיב מידי! השלב הבא זה שהם לא יעזבו את המטריה שלכם, יפתחו אותה בכל רגע נתון, ולא יסכימו לצאת מהבית בלעדיה. גם בקיץ.
3.5 שמוליקיפודים
