חרזה: לאה גולדברג על פי סיפורה של דינה רון אייר: ארי רון בלון ירוק: רוני רון
גילאים: 2-4 / זמן הקראה: 5 דקות
תקציר
כלב מחפש משמעות ברחבי קיבוץ מגידו ומגלה שאין כמו בבית. במיוחד אם הוא בקיבוץ מגידו. אם תשאלו כלב תל אביבי ממוצע איפה הוא היה מעדיף לחיות התשובה תהיה חד משמעית. לא, הוא לא מעוניין בדירת השני חדרים הצפופה שלכם בפלורנטין. הוא רוצה מרחבים.
פלוטו, שם מקורי שבשום אופן לא שמעו עליו לפני כן, פוגש יצורים שונים בדרך ולומד על קבלת האחר, אומץ לב, מריחואנה, כתות ובעיקר – לומד להכיר את עצמו.
רקע היסטורי
בהשראת ספרו המפורסם של ג’ק קרואק, ‘בדרכים’, לאה גולדברג חורזת את הסיפור שכתבו ואיירו בני הזוג רון מקיבוץ מגידו על פלוטו שלהם. גם ‘פלוטו’ וגם ‘בדרכים’ יצאו ב-1957 והפכו לקולו של דור: הביטניקים האבודים של אמריקה, והקיבוצניקים העשירים של ישראל הראשונה. ואם אתם חושבים שההשוואה מוגזמת, יש מי שהשווה בין ‘פלוטו’ ל’אודיסאה’ של הומרוס.
בקרוב יעלה בדיסני פלוס הסרט ‘פלוטוז’ שיפגיש בפעם הראשונה ביקום קולנועי אחד בין פלוטו של לאה גולדברג לתביעת זכויות יוצרים ענקית. הסדרה תתבסס על הסצנה המפורסמת בה פלוטו רואה את ההשתקפות של פלוטו המקורי באגם וקופץ פנימה.
פוליטיקלי קורא
אין ממש בעיות בספר. כלב שרץ בקיבוץ זה אחלה, שום דבר לא מפחיד מדי. אולי אפשר להימנע מהמילה ‘טיפש’ הפוגענית. אז הכלב חשב שמדובר במסקרפונה ולא זיהה שמדובר בחלב שקדים אורגני. בגלל זה הוא טיפש? הוא קיבוצניק, הידע הקולינרי שלו מסתכם בפשטידת ירקות ופטל בכוסות פלסטיק בחדר אוכל.
זה מצחיק אותי
לא יותר מדי. אבל האווירה מאד מחוייכת ושמחה. חדוות הנעורים של פלוטו ניכרת לאורך כל הדרך. הרגע בו הוא פוגש את גדי מרגש כמעט כמו הרגע בו לאסי שבה הביתה, רד פוגש על החוף את אנדי דופריין, או ג’י. אר. סמית פוגש את לברון בסיום משחק מספר 1 בסדרת הגמר של 2018.
ולמסקנות
ספר נהדר וכיף לקריאה. החריזה של גולדברג מופלאה, במיוחד כשהיא שוברת את השורה ב”מתוך הבריכה מביטות בו עיניים – של כלב – מה יש שם מתחת למים?” גם המילים מפעימות, כמו “רצים בדהר” או “מפעימות” שהכנסתי כאן ובכלל לא מופיעה בספר אבל השתמשתי כבר ב’נהדר’ ו-‘מופלא’. למעשה, זה מהספרים האלה שאתה זוכר בעל פה אחרי כמה פעמים אז אפשר לספר ובחצי עין להמשיך לגלול בפיד.
5 שמוליקיפודים
