כתבה: תרצה אתר אייר: דני קרמן
גילאים: 2-4 / זמן הקראה: 5 דקות
תקציר
סיפורו של אריה צעיר אך אובססיבי שלומד בדרך הקשה שאמא תמיד צודקת.
בפן העמוק יותר, הספר הוא בעצם תמונת מראה לשתי גישות חינוכיות נפוצות: הגישה של אמא לביאה, שיודעת לשים גבולות לילד שלה לעומת הגישה של האמא של הילדים שחושבת שלפנק את ילדיה זו הדרך הנכונה. כולנו יודעים כמובן מה הדרך הנכונה. (האמא צודקת. אל תתווכחו ואל תשאלו שאלות).
רקע היסטורי
בחודש הבא יעלה בנטפליקס סרט דוקו חדש על אחד המשפטים הסבוכים ומעוררי המחלוקת ביותר שהיו כאן. בתחילת שנות ה-80 הגישה אישה ממרכז הארץ תביעה לבית המשפט המחוזי בטענה על כך שתרצה אתר גנבה ממנה את הסיפור. האישה שעבדה אצל אתר במשק בית בקיבוץ, טענה שהספר המקורי נקרא ‘האריה שאהב פתות’ והוא מתאר את סיפור עלייתם של ילדי תימן ארצה.
“פעם היה אריה שאהב רק פתות. לא סחוג ולא לחוח, רק פתות”. כך נפתח הספר המקורי. בהמשך מתאר הספר את מסעם הארוך והקשה של הילדים מצנעא לישראל. מכיוון שהם חיו שם בעוני גדול, האוכל היחיד שהם קיבלו לדרך היה פתות, אותן פיתות תימניות מוכרות.
המסע היה קשה וזימן להם אתגרים רבים, מחלות, שודדים וגם חיות מפחידות.
באחד ממעברי ההרים הצרים הם נתקלו באריה רעב. הילדים ברחו כל עוד נפשם בם והאריה הרעב אכל להם את כל הפתות. פתות כידוע, הולך טוב רק עם מרק ולא סתם כך, והאריה שאכל הכל החל להרגיש רע אחר כך. מאז הוא אוכל רק מה שאמא שלו מכינה לו.
והילדים? הם הגיעו ארצה וכל ילד וילד ביקש רק דבר אחד: פתות.
בסופו של דבר קיבלה האישה פיצוי והספר נשאר כמו שאנו מכירים אותו היום.
פוליטיקלי קורא
זוועה. הספר אפילו לא קרוב להתאים לדור הנוכחי. או יותר נכון להורי ההליקופטר של הדור הזה.
איזה מין אמא שולחת לבד את הילדים שלה ליער? איפה המבוגר האחראי? איפה מלווה נשק?
ולמה היא שמה להם בתיק רק תות? למה לא קייל?
ומה קורה בסוף? למה היא שואלת אותם מה הם רוצים לאכול? שימי להם גבולות! רוצה לשאול? תני להם שתי אופציות וזהו! שאלות פתוחות לא טובות לא לך ולא להם.
ובואו נדבר רגע על האמא הלא מתפקדת של האריה. כאילו, זה אחלה שלימדת אותו להסתפק במה שיש אבל בואי, התפריט שלך גם לא שיא הבריאות. ארטיק? מיץ ממותק? צ’יפס? מה נסגר??
וכל אלו הן רק בעיות בפן החינוכי.
‘הילדים פחדו שהוא רוצה לטרוף אותם’.
מעולה. יופי של שורה להקריא לילד שלך לפני השינה. לא מלחיץ בכלל.
׳אבא, מה זה לטרוף?׳
האם זו שאלה שאתה רוצה להתמודד איתה לאחר יום עבודה ארוך? הו לא, ממש לא.
זה מצחיק אותי
יש כאן קריצה בקטנה. כמות הפעמים שאתר משתמשת כאן במילה תות היא מוגזמת באופן משעשע. זה גם מאפשר לך לדלג על כמה מהתותים וכך לקצר משמעותית את זמן הסיפור.
ולמסקנות
בסופו של דבר מדובר בספר זורם, העלילה מעניינת, אפילו מותחת לעיתים, הספר קצר מספיק כדי שיהיה לך כח להקריא אותו ולא קצר מידי מה שעלול לגרום לדרישה לסיפורים נוספים.
למרות חוסר ההתאמה להורים החרדתיים של היום, והביקורת הרבה שיש עליו בשנים האחרונות, אריה שאוהב רק תות זה לגמרי חמוד ואפשר לפנות לו מקום על מדף הספרים שלכם.
4 שמוליקיפודים
